אחת המילים השימושיות בפי דוברי העברית היא בֶּטַח (“תגיע מחר?” – “בטח!”), ואולם מתקני הלשון ובעלי הסגנון מסתייגים מן השימוש הזה, שכן בִּמקורות העברית הקלסית תואר הפועל בֶּטַח בא בהוראת ‘בשקט ובשלווה’, כגון “וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח” (דברים יב, י).[1] השימוש המאוחר במובן ‘ודאי, כמובן’ נוצר ככל הנראה בספרות הרבנית...

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה: האם תצליחו לזהות מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר באיור? לחצו על התמונה כדי לגלות את הפתרון.   החידה השבועית באדיבות ג’וני ירום, מחבר הספר פתגמים בתלבושת החידה. לכל החידות השבועיות The post החידה השבועית #2 appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

אנחנו  מזמינים אתכם להשתתף בחידה שבועית חדשה – האם תצליחו לנחש מהו מטבע הלשון, הביטוי או הפתגם המסתתר מאחורי האיור? לחצו על התמונה כדי לגלות את הפתרון.   לכל החידות השבועיות החידה השבועית באדיבות ג’וני ירום, מחבר הספר פתגמים בתלבושת החידה. The post החידה השבועית #1 appeared first on האקדמיה ללשון העברית.

כיצד זכתה החיפושית הקטנה לשם הגדול “פרת משה רבנו”? מהו “חזיר סמר” ואילו חיות שונות נקראו בעבר “כלב ים”? למה חשוב לתת שמות עבריים לבעלי חיים ואיך בעצם עושים את זה? האקדמיה ללשון העברית ומוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט מזמינים אתכם לאירוע חגיגי לרגל קביעת השמות העבריים למשפחות החיפושיות שיש להן מינים בארץ. באירוע זה נבקש לחשוף את הציבור לעולם המרתק של...

לקריאת הפרק אחד מתחומי העניין והמחקר המרכזיים של פרופ’ אילן אלדר היה תחיית העברית בדיבור פה, התחדשותה והתפשטותה בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, תהליך שהוא חד־פַּעמי בתולדות הלשונות. מאמרים רבים פרסם בנושא זה ובנושא תכנון הלשון בישראל, ובסופו של דבר אף כינסם בספר “תחייתה והתחדשותה של העברית: מחקרים ועיונים“, שראה אור בשנת תש”ף בהוצאת האקדמיה...

The post יום הזיכרון לשואה ולגבורה appeared first on האקדמיה ללשון העברית.